רוני דוניץ אימון אישי ועסקי

תיקשורת בינתרבותית בניהול: כלי מהותי בארגז הכלים הגלובלי

חברים, סיפור אמיתי:
מנכ”ל חברה אמריקאית הגיע ליפן למשא ומתן עם היפנים לגבי שווק מוצרי החברה לשוק ביפן.
והיפנים, כמו שהיפנים רגילים, יושבים איתו בישיבות ארוכות, שואלים המון שאלות על פי רשימת מסודרת מראש, לוקחים אותו לאכול, ולשתות (זה קטע חשוב…), מלווה קראוקה כמובן, וכך שהכל לוקח הרבה יותר זמן ממה שהאמרקאי יכול היה להעלות על דעתו.
ובאחת הישיבות בצהריים, כשהג’טלג העיק מצד אחד, ומצד שני הדיונים שהיפנים ניהולו ביפנית בינם לבין עצמם על כל סוגיה, המנכ”ל האמריקאי שלנו קצת איבד סבלנות ומבלי להרגיש… התחיל לנקות את ציפרניו בעזרת אחד מכרטיסי הביקור שהיו מונחים לפניו על השולחן (הרי כך למדו אותו לעשות בהדרכה שקבל עוד בארה”ב טרם יציאתו ליפן על “איך עושים עסקים ביפן”…)…
ופתאום, ללא התראה כלשהי, קם על רגליו יפני מבוגר מתוך הקבוצה, זעם והצהיר בקול רם: “אנחנו יוצאים להפסקה!!!”.
כל קבוצת המשא המתן היפני (כ- 8 איש…האמריקאי בא לבד), יצאו בעקבותיו מבלי להגיד מילה, כשפרצופם אינו מביעים רגש כלל.
ואז, ורק אז, הביט המנכ”ל האמריקאי בכרטיס הביקור בידו… הוא היה של נשיא החברה היפנית… המשא ומתן נקלע למשבר ולקח זמן רב להחזיר את האמון לשולחן הדיונים.

ייתכן, שמרביתכם יכולים להבין שהמנכ”ל המסכן שלנו עשה טעות תרבותית תמימה אך חמורה, אם כי לא בכוונת זדון ובהיסח הדעת, כאשר שכח שביפן מתייחסים לכרטיס הביקור באותה דרך שמתייחסים לאדם שמאחוריו, ונשיא החברה חש פגיעה וזלזול בו באמצעות ציפורניו של אותו מנכ”ל.

זהו רק סיפור קטן וקולע בתחום שהוא למעשה רחב בהיקפו ותוצאותיו, ושלצערי לא תמיד מקבל את הכבוד הראוי לו: תקשורת בינתרבותית בעולם הניהול.

למרות שאנו בעידן של גלובליזציה ויש הסבורים ש”כולם כבר מבינים את שפת הכסף ומתקשרים באנגלית”, אוי ואבוי לאדם שיחשוב שכולם מבינים ב”סחבק”, ו”ישר לעניין” בעולם.
וותור על לימוד, זיהוי, הבנה והפנמת הקודים הבינתרבותיים ויסודות התקשורת הביתרבותית בעולם הניהול יכול לפוצץ כל עסקה, להחליש תחרותיות על תשומת לבו של הלקוח, ליצור קרע באמון בין שותפים,  ובשורה התחתונה, לגרום לך לאבד הרבה מאוד ממה שהיה מגיע לך בעסקים בינלאומיים.

הנושאים הרוויים פער תרבותי הם מגוונים מאוד:
- התייחסות לזהות אישית וקולקטיבית;
- תחושה של זמן;
- דרכי קבלת החלטות וניהול עצמי;
- תקשורת בין דרגי ניהול ולבין אנשים ברמות שונות של השכלה, רקע משפחתי ותרבותי;

למעשה, לעיתים ישנם פערים גדולים מאוד ברמה הערכית הבסיסית ביותר לגבי מטרות החיים עצמם, שלא יכולים אלא להפריד בינך לבין אותו אדם\חברה היושב במקום אחר בעולם.

דרושה צניעות, פתיחות, כבוד לזולת, חוש הומור, סקרנות ורצון ללמוד ולהכיר את השונה על מנת לדאוג שהפערים בתרבות לא יקלקלו אלא יחזקו את הקשר הנדרש (מתוך יצירית אמון).
כלים בתקשורת בינתרבותית בניהול זה לא “נחמד וחביב” אלא “מהותי וקריטי” בארגז הכלים של כל בעל עסק או מנהל שהעולם הוא השוק שלו.