רוני דוניץ אימון אישי ועסקי

לחיות בארץ לא נורמאלית

כן, אני לא הראשון שאמר את זה, אין לי שום זכויות יוצרים על זה אבל יש ליכן, אני לא הראשון שאמר את זה, אין לי שום זכויות יוצרים על זה אבל יש לי רק את התחושות והיכולת להגיד את זה: מדינת ישראל זה מקום לא נורמאלי, על זה אין לי שום ספק. ובכל זאת אני פה ואין לי שום תכנית לא להיות פה…

בעיקר בתקופה הזאת, פעמיים בשנה יורד עלי ה”ענן”, בשני הגושים, הגוש הראשון שמתחיל כשבועיים לפני פסח ונגמר כשלושה ימים אחרי יום העצמאות , נקרא לו “גוש האביב”. והגוש השני, אותו נכנה “גוש הסתיו”, שמתחיל כשבועיים לפני ראש השנה ונגמר שלושה ימים אחרי האיסרו חג של החג האחרון של סוכות, הרי הוא שמיני עצרת וגם שמחת תורה וגם עוד כמה דברים בטח. ביחד שני הגושים תופסים כ 25% של השנה, כאשר המשקל הסגולי שלהם הרבה יותר גדול.

אז מה יש פה לא כל-כך נורמאלי? באמת, אמרו לי באינטרנט צריך לכתוב קצר וזאת שאלה שמצריכה תשובה ארוכה, אז אעשה אותו בקיצור, רק ה highlights. לא נורמאלי בעיני ש:

· שבועיים לפני תחילתו של כל גוש יש את ה”הכנה לגוש” ואנשים כבר לא עונים לך לטלפון, לא מחזירים תשובה ואם כן אז כמובן התשובה היא ” אחרי החגים”, ולא לדבר על זה שאם אתה כן תופס אותם לשיחה אז הם מה זה לחוצים שאין להם זמן לדבר, לעשות, לבצע….וכמובן, מכאן יש לך את כל הדחייה של הפגישות ומזיזים את שעה לכאן ואחר-כך לשם, ואחר-כך מסמסמים לך מהדרך “אני בפקק , אגיע עוד 10 דקות”, שכמובן יוצא 45 דקות…ויחד עם כל זה אני רואה כמה אני הפכתי להיות לא יעיל, פתאום עובד ללא אנרגיה ולא ממש מגיע ליעדים שלי.

· והחגים, אוי החגים! הקטע עם סדר הפסח הוא ממש ראוי לקבל פרס גינס לטקס הבלתי- שפוי ביותר שניתן להעלות על הדעת, אם לא ראיתם את ההצגה של הקאמרי “משפחה חמה” אז רוצו ותראו- ממש יהלום, שם רואים את הכל, מכל הזויות האפשריות. איך אפשר להפוך פולחן עם משמעות מהותית נהדרת לאיחוד משפחות מעצבן, מעייף, מלחיץ, ועוד כמה דברים שאחסוך מכם…

· ואם כבר יצאנו מעבדות, לא עובר שבוע והנה אנחנו ביום הישראלי ביותר שאפשר ליצור- יום השואה. אני בן לניצול שואה המאוד מודע לחשיבות של האסון הנוראי ביותר שקרה לעם היהודי בכל שנות קיומו, אני אומר, “די עם פולחן העצב והמוות”, לקחנו את הדבר הנוראי הזה ועשינו ממנו את כל תורתנו ואת כל זהותנו- ולא פעם מלווה עם תחושה של “כל העולם נגדנו ורק אנחנו עם של מוסר ותורה”- האם זה באמת מכבד את זכרם של ששת מיליוני הנספים? חברים, חייבים לזכור ולא לשכוח, לתעד, ללמד, לתת מקום לניצולים לספר, ולא פחות חשוב, לסייע להם לחיות ולהתמודד עם החיים כקשישים…
מניין הגענו להתמכרות למדיה החוגגת נונ-סטופ, התערובת הזאת בתקשורת לסיפורי זוועה שמזכיר לי יותר צימאון להתמכרות ותרבות הריאלטי מאשר באמת מקום אותנטי לכבד את זכרם של הנספים….
ושלא נשכח את הפוליטיזציה של השואה שתמיד עולה כשכדאי למישהו לעשות משהו עם זה- גועל נפש….ותגידו, איך אנחנו צריכים לעבוד ולהתרכז באי-מיילים שלנו שכל היום יש סיפורי שואה ברדיו, בטלביזיה בעיתונים—-תגידו, זה נורמאלי לעבוד ו”להיות באושוויץ” בו זמנית?

· ולא עבר שבוע, עוד לא התאוששנו מהטלביזיה והשואה, למעשה הטלביזיה מכינה אותנו כבר ממוצאי יום השואה (לא לאבד שנייה מלפמפם לנו כל הזמן על “שואה-תקומה”) והנה מכינים אותנו לפרק ב’- “יום הזיכרון”- שוב אותן מנגינות, אותה מועקה, רק הפעם הוא “כאן ועכשיו” אין שם טעם של גלות אלא ממש כאן בשכונה, בכביש המהיר, הזיכרון של אז הוא הזיכרון של היום, והכי מפחיד- לא רואים את הסוף, וגם לא התחלה של הסוף, ולא ההתחלה של ההתחלה של הסוף….י
ום קשה הוא יום הזיכרון, גם כאן, הצפירה חותכת את הנשמה, מצפים שנענה על אי-מיילים כאשר הבכי באוזן- תגידו, זה נקרא נורמאלי?

· והנה, שעה 20:00 יום הזיכרון, הגיע זמן לעבור ל”ערוץ השמחה”, מתחילים להעביר את הקצב של המוזיקה ברדיו, עוד מעט…
עוד מעט הטקס עם ה”תפארת מדינת ישראל”….
עוד מעט יהיו בילויים מהמטופשים והרדודים ביותר בכל הארץ, הרי צריכים לשמוח, לא?
ולמחרת חג של הקרניבורים, חג המנגל- דבר שאני לא יודע לעשות ולא מתחבר אליו, הנה עכשיו אמרתי, אני ממש לא גבר, אני יודע…

והפקקים!!!!! איך, איך אפשר להעביר כל-כך הרבה שעות בתוך קופסה ומזגן, להמתין, להמתין, ולהמתין ולראות את החוצפנים והשחצנים בג’יפים ועוד כאלה עוקפים ודוחפים, העיקר שהם יגיעו, מה זה משנה שצריכים לעקוף 30 מכוניות ולסכן את כולם…

לא, זה לא נורמאלי, אין לי מילים אחרות.

אבל אני פה, כמו עוד 7 מליון +, פה, מחכה לדרמה החדשה במדינה שכינה אותה ידיד, רופא נוירולוג בכיר, “מדינה של הפרעת קשב וריכוז”, הכל “עכשיו, מהר…בשביל מה כל התכנון ודיבורים האלה….”.

חגים שמחים לששון. מדינה לא נורמאלית.

הזמנה לשיחה עם טעם של פעם. ערב שילוב מוחות באווירה ביתית

הזמנה לערב מסוג אחר ובעומק אחר!

לעיתים, שיחה טובה דווקא בין אנשים שלא מכירים, או לחלופין בין בני משפחה וחברים קרובים מדורות או מקומות שונים, תגלה לשני הצדדים דברים בעלי ערך על עצמם, על אמונותיהם ועל הדברים החשובים להם.

ערב שילוב מוחות מורכב ממפגשים אותנטיים, פתוחים ודינאמיים, המבוססים על פורמט של ‘שולחנות מסתובבים’. כל שולחן מונה כ-4 אנשים, הדנים יחדיו בסוגיות מעניינות באמצעות שיחה טובה עם טעם של פעם. כל משתתף לוקח חלק במספר קבוצות שונות במהלך הערב, וזוכה לשוחח עם מגוון אנשים באווירה חברתית מהנה. ערב מרתק, מאתגר עם “יציאה מתוך השגרה” לכל המשתתפים.

הסיפור ושיפור האפקטיביות בניהול העסקי

לפני כ 9 שנים כשהתוודעתי לראשונה בדרך ישירה לנושא של business storytelling תהיתי לעצמי: מה עוד טרנד, עוד מניפולציה שמישהו ירוויח כסף? סיפורים?
הרי סיפורים בשבילי היה קשור לכיפה אדומה, three little piggies, משהו לקרוא לילדים במיטה לפני השינה…
איזה קשר יכול היות בין זה לעולם העסקי- לעולם של מיקוד במטרה, יעדים, כספים ואסטרגיות גלובליות, מה הקשקוש הזה בכלל?
אז חברים, טעיתי, אבל לא רק אני טועה פה אלא רוב האנשים שנתקלים לראשונה בנושא מגיבים באותה צורה.
אבל, למעשה Business or organizational storytelling, כפי שהתחום החדש נקרא, נמצא בהתפתחות מרשימה כבר יותר מעשור כערוץ מבטיח ואפקטיבי כחלק מתכניות של פיתוח מנהלים בעידן שלנו.
הוא רחוק מאוד מהדימוי החביב- אבל לכאורה לא כל-כך רלוונטי – של “היו היה פעם מלך….” וכדומה, אלא גישה מוכחת לשיפור מיומנויות מנהיגות וניהול, תקשורת אפקטיבית בשווק ומכירות וכלי מהותי בתהליך של יצירת חזון ושינוי ארגוני ממוקד- תוצאות .אז מה בדיוק המשמעות של המונח business storytelling ?
בעסקים המונח הוא סוג של מטריה רחבה שמתחתיה ישנם סוגים שונים של דרכי נרטיב שונות שכולל כל דבר שמספרים עליו שקרה לך, קרה למי שאתה מכיר, כולל לקוחות, עובדים, מצבים, אתגרים, בעיות, פתרונות וכיו”ב.
Business storytelling יכול לכלול אנקדוטות קצרות, סיפורי לקוח ומשקיעים, מטפורות, ציטוטים, משלים כאשר בעולם העסקי חשוב שהסיפור יהיה קודם כל אמין, מוטה-מטרה (purposeful), ורצוי שיהיה גם קצר כי בעולם הזה של ימנו אין סבלנות לסיפורים הארוכים של פעם.אבל למה? למה הסיפור כל- כך מעניין? יש כמה סיבות מרכזיות:1. זה מתחיל עם הדבר הזה שיש לנו בין הכתפיים – המוח.
מחקרים בשנים האחרונות בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מצביעים על כך שהמוח האנושי בנוי הרבה יותר טוב לקלוט סיפור מלהבין לוגיקה (שגם זה חשוב לנו).
המוח מתרגם מידע שהוא קולט לתמונות, למפות והסיפור מהווה דרך לחבר בין אירועים ומידע וליצור חיבורים משמעותיים.
מידע לא מחובר במוח הוא כמו דפים שאינם מקושרים באינטרנט, אין להם משמעות. הסיפור עושה עבודה של חיבור בין גורמים ותוצאות והוא גם דרך מעולה לחלץ ולשחזר את המידע.
כנראה מליוני שנה של ישיבת השבט סביב מדורה או סיפורים שנמסרו בע”פ מזקני העדה לצאצאים עשה משהו, מי יודע….
2. הסיפור נוגע בך רגשית.
הוא נקלט בצד השמאלי של המוח, הצד האינטואטיבי- ובכך דרך סיפור יוצרים קשר רגשי ובקשר הזה קורה הרבה: שם נוצר התחושה של אמון, trust, בין היתר, סוג של קשר שיותר יותר קשה לשמור עליו בעולם הגלובלי והדיגיטלי שלנו.
כבר קראו לסיפור כהדרך הקצרה ביותר בין שני אנשים.
מרק גובר, דמות ידועה בתחום ומנכ”ל לשעבר של חברת “Sony- USA”, קורא לסיפור העסקי סוג של emotional transportation, והגה את מה שהוא מכנה state of the heart technology.
לצד האמון שנבנה יש גם את הקניות והחלטות שאנשים מקבלים כאשר הרגש מהווה גורם מכריע, ביודעין אן לא יודעין, בהיותנו בני אדם.
יש הרבה כסף שנמצא מאחורי הסיפור….
3. הסיפור דביק –”sticky”.
הוא נשאר בזיכרון, גם זמן רב אחרי שאף אחד לא זוכר אף נתון בשקף מספר 4 החשוב במצגת הקריטית, ההוא עם כל הנתונים והניתוחים למיניהם.
לפי המחקרים שנעשו בתחום, אנו זוכרים סיפורים פי 22 יותר מנתונים לא קשורים שנאמרים לנו- מדהים!! אולי הסיפור והעובדות הם כמו סוס ועגלה- מי הסוס ומי העגלה? אולי לא חשוב ממש אבל טוב שיהיו ביחד.
4. סיפור הוא pull strategy ולא push strategy: הוא אינו מבוסס פולמוס וויכוח ראש בראש אלא דרך עדינה ועקיפה יותר שרותמת את השומע ומזמינה אותו לקחת חלק בשיחה במקום להגיד לו מה לעשות.
סיפורים אוהבים שאלות חזקות ועמוקות הגורמות לך לחשוב קצת יותר עם עצמך ולחפש את המשמעות מאחורי המילים, דבר שיכול מאוד להשפיע על דרך קבלת ההחלטות שלך, ניהול העצמי ובעצם ביצוע כל שינוי בחיים, בעסק או בקריירה, בין היתר.
וכפי שאמר Allan Kay, מנהל בכיר בעבר ב HP, גם ב Disney , Walt אדם שנחשב האבא והמייסד של שהתחום object-oriented programming:“Scratch the surface in a typical boardroom and we’re all just cavemen with briefcases, hungry for a wise person to tell us stories.” — Alan Kay

תקשורת בינאישית: אז אתה אמרת והם שמעו – השאלה היא מה הבינו?

מצבים בהם נדמה לנו שמתקיימת תקשורת בינאישית בריאה, יתכנו כאשליה גמורה. מהי תקשורת אפקטיבית ואיך היא פועלת לטובתינו? על כך בכתבה הבאה.

“The single biggest problem in communication is the illusion that it has taken place”. (George Bernard Shaw)

מחקר חדש שיצא בארה”ב בקרב מנהלי השמה בחברות ענק שבהן יש יותר מ 50,000 עובדים, גילה שהפרמטר החשוב ביותר בבחירת מנהל הוא יכולתו של אותו אדם להצליח בתקשורת בינאישית, הכולל מצגות בכתב, בעל פה ובמסגרת של עבודה בצוות.

מי שמכיר קצת מה שקורה בתוך ארגונים בוודאי לא יתפלא. תקשורת אפקטיבית היא האלמנט שבדרך כלל חסר שמתחילים העימותים והמתחים, הפוליטיקה וה”מרפקים”. כשמדובר בעובדים ומנהלים, תכניות, יעדים ולוחות זמנים, שווק, מכירות, קשרי לקוחות וכיו”ב, יש מספיק “הזדמנויות” לעבור מתקשורת מקדמת ויוצרת לזו שמעכבת ומסכסכת.

מהי תקשורת? ומהי תקשורת אפקטיבית?
“תקשורת” פרושה המעבר והזרימה של מידע ורעיונות מאדם אחד לשני. “תקשורת אפקטיבית” מתרחשת רק כאשר מקבל המידע באמת מבין את מה ש”מעביר המידע” התכוון להעביר. רק תוספת של מילה אחת – “אפקטיבי”- ואתה מוצא את עצמך בעולם אחר ולרוב עם תוצאות אחרות.

 אין הרבה דברים שמלווים אותנו כל-כך רחוק בחיים כמו האתגר הבלתי מוגבל לתקשורת אפקטיבית. חשבו על זה: כל תינוק הנולד לעולם ישר נולד לתוך הצורך לבצע תקשורת על מנת לקבל את הדרוש לו. ובמבט “היסטורי” אני מאמין שכולכם תסכימו איתי שברגע שאדם הכיר את חוה, וחוה הכירה את אדם, שניהם גילו יחדיו כמה אתגרים של תקשורת לפניהם. היכולת לנהל תקשורת אפקטיבית היא אחד מכישורי החיים שבלעדיהם לא ניתן להגיע רחוק מדי.

יש מספר מרכיבים בתקשורת אפקטיבית (שנושא ההקשבה הוא הגדול מכולם, לדעתי), אבל ברצוני להדגיש הפעם את הנושא של “העברת המסר” במצגות בעל פה, הן במצבים של מצגות מול קהל והן במצגות של “אחד על אחד”. מניסיוני, כאשר יש לך אחד מהם גם תמצא את הדרך להשיג את שני, ואם חסר לך אז ממש חסר לך.

הדרך הטובה ביותר להעביר מסרים
קושי ב”העברת המסר” הוא אחד המכשולים הקשים ביותר ליזמים, אולי אחת הסיבות העיקריות לכישלונם. במשך כ-13 שנים חייתי בתוך או ליד העולם של אנשים שגייסו או ניסו לגייס כסף למיזמים. הקשבתי לעשרות רבות של יזמים שעשו מאמצים כבירים לגייס כסף ממשקיעים עבור מבחר רחב של רעיונות שהבטיחו “לשנות את פני החברה האנושית” (או לפחות חלק ממנה).
פעמים אין ספור ישבתי והקשבתי למצגות Powerpoint בחדרי ישיבות פרטיים או באולמות כנסים מדעיים ורפואיים, וחשבתי לעצמי: “האם היזם בכלל מודע לכך שייתכן מאוד שה”מקשיבים” בכלל לא מבינים מה הוא רוצה להגיד? האם הוא לא קולט שמזמן הבינו מה שהם יכולים להבין ופשוט ממתינים לו (בנימוס?) לשמוע כמה כסף הוא רוצה ובאיזה מחיר?….”

 יזמים אלה כנראה לא ידעו שהממצאים האחרונים מראים ש”טווח ההקשבה” ללא פיזור מחשבה לאמריקאי הממוצע הוא בין 8-30 שניות ( אם זה האמריקאי, מה נגיד על הישראלים עם ה “נו, נו…??”). כאב הלב לפעמים לראות איך שהיזם “יורה” עם מיטב ה buzzwords והפלאשים, אבל המשקיעים מזמן הפסיקו להיות פרטנרים בהקשבה.

היעדר תקשורת אפקטיבית הוא ה missing link בין החזון לביצוע. לא חשוב אם הפרטנרים הינם משקיעים, עובדים, לקוחות או כל אדם אחר שאיתו יש ממשק ביום-יום: לא תקשרת לא מכרת. עוד סטטיסטיקה מעניינת מפי חוקרי התקשורת מציינת שאנשים מדברים בין 100-175 מילים בדקה אבל יכולים להקשיב בצורה אינטליגנטית ל600-800 מילים בדקה! ומה זה אומר? כנראה, אם לא היית אפקטיבי במסר שלך עם האנשים שמולך הם ללא ספק יעסקו בכל מיני מחשבות אחרות, חוץ מלחשוב עליך. תשאלו כל אדם שהתנסה אי-פעם במדיטציה והוא יספר לך על מה קורה במוח שאתה מנסה להתרכז בדבר אחד.

אז אם כן איך בונים מסר אפקטיבי ?
מסר טוב צריך להיות:
• פשוט להבנה
• ברור
• ממוקד
• מזמין ומושך

  פשוט להבנה: אם הם לא הבינו, לא קרה כלום!

כדאי להיזכר ב”חוק” ה K.I.S.S.:
K.I.S.S.= KEEP IT SIMPLE STUPID

 השאלה שצריכה להנחות אותנו: “מה אני רוצה שהמקשיבים לי יעשו ולמה שיעשו את זה?” כשמשיבים לעצמנו על השאלה הזו המסר הוא כבר על לשוננו, לדוגמא:

” תשקיעו ברעיון שלי כי הוא יביא לכם תשואה גדולה על ההון”
“תצטרפו אלי לפרויקט כי יש כאן הזדמנויות מדהימות”
“תעסיקו אותי כי איתי תנצחו!”
“אני צריך את העזרה שלך, ביחד נוכל להביא תוצאות”

כל מסר בסיסי חייב להדגיש את המיוחד לו, וזו הסיבה שמקשיבים לך ולא מישהו אחר!

 ברור

הקהל חייב להבין מה אתה אומר, מה אתה רוצה מהם ולמה! יותר מדי אנשים הולכים לאיבוד בים של נתונים ועובדות- לעולם אין להניח שהמקשיב יודע מה המסר שלך, עליך להגיד לו בצורה הכי אפקטיבית ומתומצתת. כדאי להזכיר לעצמנו עד כמה קצר “טווח ההקשבה” של האדם מולנו.

 ממוקד

כמו שלייזר עובד כאשר הוא ממוקד ולא מתפזר כך גם המסר. הוא חייב להיות ממוקד מבלי לנסות לעשות יותר מדי דברים בבת אחת. מסר ממוקד בדרך כלל מתורגם למסר קצר וממוקד. עם כל הכבוד לצה”ל החלוקה לשלושה חלקים היא לא ההמצאה של אנשים במדים- המוח האנושי מבין את החלוקה לשלושה. מעבר לזה מתבלבלים יותר וזוכרים פחות.

 מושך ומזמין

האם המסר שלנו מזמין את הקהל להגיב? תגובה יכולה להיות תגובה רגשית, שאלה שנשאלת או אפילו צחוק וסימני שעשוע והנאה. ללא זה, ספק אם “קלעת” וספק אם התקשורת עבדה כפי שרצית.
אז איך מייצרים מסר פשוט להבנה, ברור, ממוקד ומזמין? הנה לכם תרגיל נחמד מעולם של “תכניות העסקיות” שיכול להוות קו מנחה ללא קשר בתחום:
• קחו את תכנית העסקית או תכנית מפורטת של העסק או פרויקט שלכם וכתבו תמצית מנהלים של לא יותר מ 2-3 עמודים.
• עכשיו קחו את אותה תמצית ותקפידו להכניס את כל התיאור לעמוד אחד מבלי לאבד שום דבר מהותי.
• קדימה! עכשיו תמצות לחצי עמוד, מבלי לוותר על המהות.
• ואיך לא? עכשיו לפסקה אחת ולבסוף למשפט אחד “מנצח” שאותו ניתן לאומר בלא יותר מ- 10 שניות.
• ובכל התהליך הזה, בעודכם מתקנים, משפרים ומלטשים לא לשכוח שזהו המסר שלכם. משפט אחד, מייצג אתכם, את הערך שאתם מציעים לקהל, למקשיב, לעולם. משפט אחד פשוט להבנה, ממוקד, מזמין ואפקטיבי.

 וזהו המסר שלכם !

.”Speech is the mirror of the soul; as a man speaks, so is he”
(Publilius Syrus, 1st century B.C Roman author)