לא פלא שפרפקציוניסטים מגיעים לאימון במספרים גדולים. אני מוצא שתחושת הפער שהם חווים בין הציפיות הגבוהות והמציאות הפחות גבוהה מציקה להם וגורמת לתחושה מסוימת של תקיעות ואי-ניצול הפוטנציאל להגשים מטרות. אין בכוונתי להציע “טיפים לפרפקציוניסט” כי איני סבור שגישה זו מכבדת דיו את הנושא. אך ברצוני לשתף במספר מחשבות ושאלות לחקירה עצמית לכל אלה שההתבוננות בפרפקציוניזם מעניינת וחשובה עבורם:

1. עלות – תועלת: האם עצרתם פעם והתבוננתם בכמה עולה לכם הפרפקציוניזם? האם תוכלו לדמיין את עצמכם מתפקדים ללא הדחף להיות מושלם?
2. תהליכים, ולא רק תוצאות: אם אתם מודעים לחשיבות התהליכים שקורים בחיים ולא רק ל”קו התחתון” שבתוצאה?
3. מודעות לחשיבה חיוביות: ברגע שתראו משהו שנראה לכם לא טוב בכם או בעבודתכם, האם תוכלו למצוא עוד 2 תכונות שאתם כן אוהבים בעצמכם ובעבודתכם? האם אתם מודעים לדיאלוג הפנימי שבראשכם, אותו דיאלוג השופט אתכם ללא הרף?
4. ציפיות: האם אתם מודעים לתהליך קביעת הציפיות שלכם ביום יום? מה היה קורה אילו המיקוד שלכם היה יותר בלקיחת צעדים קטנים ומדודים לביצוע ההצלחה ופחות בניסיון להצטיין “בגדול”?
5. ביקורת ומשוב “כחברים נאמנים”: האם ניתן לראות כישלון וביקורת כמקורות למידע חדש ולא כתוצאות מקובעות? האם ניתן לראות את המשוב והביקורת כמורים ורמזורים המתריעים על הצורך לשקול שינוי או גישה אחרת?
6. חמלה: האם יש מקום לחמלה בחייכם?

“A beautiful thing is never perfect” — Egyptian Proverb