רוני דוניץ אימון אישי ועסקי

הזמנה לאתר החדש

חברי וקוראי היקרים- וכל מי ש”התגלגל” לכאן בדרך זו או אחרת…

כולם מוזמנים לאתר החדש והמעודכן שלי, כולל בלוג בעברית ובאנגלית- www.dunetz.co.il

להתראות שם, ותודה על התעניינות.

מפגש עסקי ותרבותי מרתק: המאסטרמיינד במסעדת “חבש” בתל-אביב

זה התחיל כרעיון פחות או יותר מן השגרה ונגמר במקום מרגש, מלהיב, רחוק מאוד מכל שגרה. כמו רוב הדברים המרגשים בחיים. אני נוטה להציע לחברי קבוצות המאסטרמיינד שבהנחייתי לארגן “מפגש חברתי” אחת לכמה זמן, מחוץ לכותלי “חדרי המאסטרמיינד”, המסגרת המונחית והשיתוף הקבוצתי. הפעם חשבתי שהיות וישנן היום  3 קבוצות התופסות את תשומת-ליבי ואת מחשבותיי, נחמד ומרענן  יהיה להציע מפגש בין כולן, והיות והקבוצה החדשה ביותר, EBSG,  היא  קבוצה ייחודית המורכבת כולה מבעלי- עסקים וניהול יוצאי אתיופיה, אולי הם ירצו “לארח” את המפגש בסגנון תרבות אתיופית אותנטית. רק העלתי את הרעיון בשיחת טלפון עם שותפי להקמת EBSG, טקבה איתי אשטו, וכבר שמעתי אותו מחפש ו”מחייג” מהנייד שלו והאירוע כבר התחיל להתגלגל! ככה זה שאתה עובד עם אדם שכל-כולו “פרויקטור”, ממש לפי פתגם אתיופי מסורתי שלמדתי:”לטביב אנד יבקל”- “לחכם מסבירים רק פעם אחת”. וכך מצאנו את עצמנו ב 27 ביוני עם אנרגיות גבוהות, במסעדה האתיופית “חבש” בתל-אביב לערב חברתי –תרבותי- נטוריקנג שבו השתתפו כ-50 איש שכלל, סגן- יושב ראש הכנסת אחד, שגריר אחד, מח”ט צנחנים אחד והרבה בעלי עסקים , אנשי מקצועי ואנשים טובים באמצע הדרך.

קבוצות המאסטרמיינד- Dunetzmastermind

אני גאה בכך שחברי קבוצות המאסטרמיינד שלי היום מונים כמעט 40 איש, שרובם כבר צועדים יחד דרך ארוכה:

 קבוצת “קדימה”- מנהלים ובעלי עסקים מנוסים- שנמצאת כבר בשנה השביעית של פעילות רצופה!

קבוצת “העצמאיים”- בעלי עסקים עצמאיים (בחשיבה ובמעשה)- קבוצה שמסיימת בקרוב שנה של פעילות.

קבוצת ” EBSG”- Ethiopian Business Success Group- שנמצאת במחזור השני שלה.

כל הקבוצות נמצאות במגמת התרחבות והעמקה ותמיד מחפשות לאתר את המועמדים הטובים להמשך הדרך, דרך שכולה מסר של כוחם של הדברים “הרכים והעמוקים שבחיים ובעסקים” : שיתוף וחשיבה ביחד, הקשבה, עידוד, פתיחות, צמיחה, איכפתיות ויצירתיות. למדתי דברים רבים במשך 7 השנים של הובלת מאסטרמיינד  שכלל השתתפותם של מאות אנשים בכמה עשרות מסגרות שונות,  אך דבר אחד למדתי יותר מכל דבר אחר: אני יכול וצריך לעשות הכל על מנת לשמר את האיכות, המקצועיות והאותנטיות שבחווית המאסטרמיינד במודל שבניתי,  אבל בסופו של דבר זה ה”מגנט” שעובד. איזה מגנט אתם תוהים? ה”מגנט” שמושך אלינו את אותם האנשים, שביודעין או שלא ביודעין, צמאים למקום הייחודי הזה של המאסטרמיינד, המקום שבו נפגשים 3 ערוצים חיוניים: ה”שיח שבראש” (דיונים עוצמתיים על דילמות, רעיונות, ואתגרים מעשיים), ה”שיח שבלב”(הפתיחות, ההקשבה, התמיכה והרצון לעזור), ו”השיח שברוח” (המפגש של סקרנות עם השונה, האחר, הלא מוכר והמרתק). ובמילים אחרות, המאסטרמיינד של Dunetzmastermind הוא מודל המיועד לגשר בין הרצון העז להתפתחות מקצועית (בדגש על ניהול ועסקים),  עם הראייה המעמיקה של התפתחות אישית וחברתית של האדם.

הלכנו דרך ארוכה, אבל האמת היא שרק התחלנו לגרד את התחתית: אני כבר רואה באופק את המאסטרמיינד נכנס ומקפיץ ארגונים, עסקים בינלאומיים, פרויקטים שזקוקים לכוח רתימה ומיקוד- במטרה ו”מאסטרמיינד לחיים” שיביא יחד אנשים מכל המינים, גוונים ודעות. רק צריך לדאוג לפזר את המגנטים במקומות הנכונים ולקוות לקצת מזל שאף פעם לא מזיק…

אז מה היה לנו במסעדת “חבש” ב 27.6.12?

הם הגיעו כל אחד ממקום אחר- ולא רק בגיוארפיה מדובר. מחדרה עד גדרה, מירושלים עד ים התיכון, ממנהלי חברות חובקות עולם לאנשים העובדים לבד בעסקים. כולם התערבבו בין השולחנות ומלאו את המסעדה מקיר לקיר, התיישבו יחדיו לאכול איניג’רה ביד ימין, להקשיב  למנגינות מיבשת אפריקה, לקבל תיאורים והסברים מטקבה על תרבות אתיופית בכלל ועל תרבות האתיופית היהודית, בפרט. ליאור ג’ונגיל, זמר ונגן מוכשר, פיקד על המוזיקה האוירה, ובר נוגה, בעלת עסק לעיצוב והפקת חינות, הנעימה במיוחד את האוירה בתצוגת אופנה של דוגמניות אתיופיות יפהפיות. מסעדת “חבש” סיפקה לאורחים חווייה של טקס ה”בונה”- טקס הקפה המאפיין את תרבות האתיופית, שבה קפה הוא מרכיב חשוב.

האורחים המכובדים תרמו רבות לערב, בנוכחותם ובמילותיהם: ח”כ שלמה מולה, היום סגן- יושב ראש הכנסת, יוצא הקהילה האתיופית, שיבח את עצם רעיון של הערב, הארגון המקצועי והחשיבות של עיקרון של המאסטרמיינד להמשך התפתחות  של הקהילה. השגריר האתיופי, מר הלווה יוסף מנגיסטו, סיפר שהתרשם עמוקות מגישת המאסטרמיינד והזמין את הנוכחים לבדוק השקעות ושיתופי-פעולה עם אתיופיה, היכן שמחכות הזדמנויות רבות. סגן אלוף ציון שנקור, סמח”ט עציון בחיטבת כפיר, התעניין במאסרטמיינד וב EBSG באופן אישי ומצפים לראותו בקרוב אצלנו.

ואני? סיימתי את הערב מיוזע, עייף, אך עם סיפוק רב. הרי תנו לי רק מסגרת שבה יושבים, מדברים וחווים יחד אנשים, תרבויות, שפות ורעיונות שונים ואני כבר מרוצה. וזה בדיוק הדרך של המאסטרמיינד שמובילה אותי יותר מאשר אני מובילה אותה: “אנשים העוזרים זה לזה להצליח עוזרים לעצמם להצליח יותר”. ועכשיו, להמשך הדרך…

מעט תמונות מהאירוע:

בערב יום השואה המאסטרמיינד בילה עם ויקטור פרנקל

זה היה יותר אילוץ מכל דבר אחר, כי בדרך-כלל גם אני נמנה בין האנשים שמבלים את ערב יום השואה מול הטלביזיה, נסחף לתוך הסיפורים שפשוט מציפים אותנו בעצב, בהלה, חרדה, זעזוע, וכמובן דמעות מעומק הנשמה…
הפעם זה היה אחרת.
האילוץ היה זה של “אין יום פנוי אחר למפגש הקבוצה”, אז ניסיתי מקושי ליצור הזדמנות.
חברה אחת לא הגיעה, חבר אחר נשאר חולה בבית,  אחרים הגיעו עם תחושה ש”לא נכון לא להיות בבית בערב כזה”, אבל סמכו עלי, נענו לבקשתי והגיעו.
לדעתי, מה שנוצר היתה עוצמה מסוג אחר- החברים והאורחים הביאו את עצמם ל”תוך הערב “במקום שהטלוויזיה תביא אותם לתוך חוויות של אחרים על המסך.
קראנו וצפינו מדברים החכמים של דר’ ויקטור פרנקל ז”ל,  איש גדול ,רופא נוירולוג ופסיכיאטר יהודי וינאי, מייסד הלוגותרפיה, שכתב עשרות ספרים, וטיפל ולימד אלפים רבים סביב העולם.
פרנקל כתב את ספרו הנודע, בכותרו העברי “אדם מחפש משמעות”, שבו תיעד פרנקל את חוויותיו כאסיר באושוויץ, ותיאר את גישתו הפסיכותרפית למציאת משמעות החיים.
פרנקל שרד את השואה, אך כמעט כל משפחתו, פרט לאחותו, הושמדה.
סבלו במחנות הריכוז וההשמדה העצים את תפיסתו המוקדמת שהתפתחה כבר בגיל הנעורים, כי כל אחד זקוק ליעד מרכזי בחיים, מציאת משמעות לחייו, כדי להתגבר על טראומות ומצבים קשים.
ובזה נמצאת הפנינה שבכל גישת הלוגותראפיה, שהיא גישה מעשית ומהותית להתמודדות בחיים.
במאסטרמיינד, כמו במאסטרמיינד, לא נשארנו בחוויה של ” צפייה והצפה” אבל לקחנו את הנושא של יצירת משמעות לשיח בין החברים, את החיבור ליום השואה ביחד לחיבור לערכים בחיים ומטרות ביום-יום: חיים, קריירה, משפחה, בניית חזון ומשמעות בחיינו.
ככה זה כשיש לך קבוצה של אנשים שחושבים ומרגישים ביחד- אחד לטובת השני- בדרך של יצירת משמעות וקבלת החלטות בחיים ובעסקים.

“מה שהיה דרוש באמת, היה שינוי יסודי ביחסנו אל החיים.
צריכים היינו ללמוד בעצמנו וללמד את האנשים המיואשים, כי בעצם לא היתה חשיבות למה שאנחנו קיווינו לקבל מן החיים, אלא למה שביקשו החיים לקבל מאתנו.
צריכים היינו לחדול מלשאול לפשר החיים ותחת זאת לראות את עצמנו כנשאלים על-ידי החיים יום-יום ושעה-שעה.
ועלינו להשיב, לא בדיבור ולא בהרהור- אלא בפעולה נכונה ובהתנהגות נכונה.
(ויקטור פרנקל, מתוך הספר “האדם מחפש משמעות”)

“משנכנס אדר מרבים בשמחה”- האם בידנו הדבר?

תמיד נראתה לי מוזרה האימרה המסורתית של “משנכנס אדר מרבים בשמחה” (מסכת תענית דף כ”ט, א`)- הייתכן שהאדם יכול לקבוע לעצמו להיות “שמח”? האם זה לא מצב שמתרחש מאליו, פונקציה של מצבים חיצוניים, מטען גנטי וכל מיני דברים השייכים למזל, קשר משפחתי ו”קשר הוני”, וכיו”ב?
אם עד לפני כ-20 שנה נכתב ודובר יחסית מעט מאוד על “מדעי האושר”, בשנים האחרונות הנושא זוכה לתהודה עצומה, וטוב שכך.
יותר ויותר אנו למדים שיש בידנו שליטה רבה על מידת האושר בחיינו כך שהציווי המסורתי “ושמחתם בחגיכם והייתם אך שמח” אינו נראה דבר של ה”מרחפים” אלא אסטרטגיה יישומית לחיים טובים.
להלן מספר שאלות מיקוד העשויות לכוון אותנו בהגברת המודעות שלנו לגבי יכולתנו “להרבות בשמחה” כ state of mind:
1. עד כמה אנו בחשיבה חיובית?
הפסיכולוגיה החיובית של עשרים השנה האחרונות הביאה לנו “מחקרים בקילו”: האופטימיות והערכה עצמית מאפיינות אנשים שמחים, הן גם תכונות של אנשים הלוקחים את חייהם בידיהם ופועלים למען עצמם.
נשמע “ניו-אייג’י”? אולי, אבל נסו את ההפך ותראו: ככל שמתרבות המחשבות השליליות, מתחזקת הדאגה, הפסימיות ואוטוטו.. אנחנו כבר לא מרגישים יותר מדי את השמחה, נכון? חשיבה חיובית כהרגל יזום – מביאה תוצאות.
2. עד כמה אנו מבלים עם האנשים החשובים לנו ביותר?
גם בעידן שלנו של “סופר-חומרנות”, המחקרים מראים שבסופו של דבר מה שחשוב לנו הרבה יותר מלהרוויח יותר כסף בחיים הוא לחוש מערכות יחסים חזקות יותר, מושתתות על אהבה, הערכה הדדית ותמיכה.
זה לא אומר, כמובן שלכסף אין השפעה על חיינו, המחקרים בהחלט מראים ששיפור במצב הכלכלי תורם לנו לחיים מאושרים (לפחות יותר ממה שתורם לנו “היעדר הכסף” באותו נושא!), רק שבאיזשהו מקום, וזאת על פי המחקרים, מעבר לסכום מסוים אין השפעה חיובית כלל.
“השקעה באנשים” היא “השקעה עם תשואה” הגדולה ביותר- תמיד היה כך, וכנראה תמיד יהיה… זהירות! קיים קו לא ברור, וקצת מתעתע בין הרצון לשפר עמדות כלכליות וההתמכרות ל”קנייה הבאה”.
האם אנחנו באמת צריכים את כל הדברים האלה שמוכרים לנו מהבוקר עד הערב? ….
3. האם נוכל לשחק יותר ולעבוד פחות?
חוסר האיזון בחיינו הוא אחד הגורמים שמונעים מאיתנו לחוות הנאה, התחושה שאין לנו בדיוק שליטה והגבולות הם לא בדיוק גבולות.
מחקר ממשלתי מקיף שעסק בתוצאות תופעת הסטרס אצל תושבי דנמרק (כן, דנמרק! הייתם מאמינים שיש להם בכלל על מה להיכנס לסטרס?), מספר סיפור מדהים ומדאיג- עלייה של כ- 300% בתוך שנה בפניות לטיפול פסיכולוגי בבעיות הקשורות למתח, ועלייה חדה ביותר בהיעדרות עובדים מהעבודה עקב מחלה.
כ- 20% מהמשתתפים במחקר ציינו שיש להם תחושה של אובדן גבולות בחיים – לקיחת עבודה הביתה באמצעות מחשב נישא, טלפונים ניידים, אי-מייל ומסרים אלקטרוניים המגיעים לכל מקום ומצב.
ומה עוד, במחקר ציינו שרבים מ”מוכי הסטרס” היו בין דווקא אלה שנחשבו כמצליחים ביותר בקריירה ובמקומות העבודה.
בפילוסופית ה , Taoשמקורה בסין העתיקה , מדברים על הצורך שלנו לחזור ל”מהות הטבעית” שלנו “ששכחנו” עם תהליך ההתבגרות.
הפילוסופיה רואה את הילד הקטן כהתגלמותה של אותה מהות טבעית שאבדה לנו.
אצל ילדים קטנים המשחק הוא דבר מאוד רציני, הריכוז הוא טוטלי, וללא ספק, גם ההנאה…
אולי אנו יכולים ללמוד קצת יותר מילדים וקצת פחות ללמד אותם?

4. האם אנו מצליחים לזכור עד כמה “לתת זה טוב לבריאות”?

מי שהיה שם יודע למה אני מתכוון…כאשר אתה במצב של נתינה לאחר אתה פשוט חווה אחרת את העולם.
בניגוד למה שיגידו הציניקנים הרבים הנמצאים בכל פינה, יותר ויותר אנו מגלים עד כמה הנתינה, ההתנדבות או כל סוג אחר של עזרה שלא על מנת לקבל פרס, תורמת לנותן בפיתוח משמעות בחיים.
מסתבר גם שלאלטרואיזם יש גם בסיס ביולוגי אצל האדם, נושא שנמצא במחקר מרתק.

5. האם אנו זוכרים להעריך את מה שיש, ולהוקיר תודה?
גם פה, חברים, המחקרים מדברים בעד עצמם:
אנשים שהרגילו את עצמם לזהות ולרשום בצורה עקבית את הדברים הטובים שקרו ונכחו בחייהם דווחו על עלייה ניכרת בשביעות הרצון בחייהם.
כלומר, לא המחשבה גורמת לשביעות הרצון אלא הפעולה גורמת למחשבה והיא גורמת לשביעות הרצון.

חודש אדר יכניס את השמחה, ומאותו רגע יהיה עלינו להשאיר את השמחה כאן. הרי, במידה רבה מאוד, הרשות היא בידנו.

הזמנה למופע: תגיד, מי אתה?

תגיד, מי אתה?

לאחר מופע הסיפורים הראשון שלי שהתקבל בחום ובהתלהבות רבה ביותר, אני מתכבד להודיע על התאריך הבא ואשמח להזמינכם. אנא ראו את הפלייר המצ”ב עם חלק מהתגובות שהתקבלו:
· המופע: “תגיד, מי אתה?”- ערב שכולו סיפורים אישיים משולבי-הומור סביב העולם, על החיפוש העצמי בדרכי החיים….
· יום ה’, 1.3, 19:30 התכנסות, 20:00 תחילת המופע (בערך 70 דקות).
· היכן: משכן האומנויות והמוזיקה, הפלמ”ח 2 א’, רעננה (מפה מצ”ב).
· כניסה: 30 ₪, כולל כיבוד קל.
· יש להירשם מראש לשמירת מקום! האולם קטן ומספר המקומות מוגבל בהחלט…
אני גם מתכבד לספר לראשונה על קליפ של פחות מ 4 דקות מערב ההשקה בינואר, אשמח אם תצפו ותעבירו הלאה כראות עיניכם:
אשמח לראותכם ב 1.3.
בברכה,
רוני דוניץ

יצאה לדרך קבוצת המאסטרמינד הראשונה לאנשי עסקים מקהילת יוצאי אתיופיה… מעצימים את כולם ומורידים את הסטריאוטיפ לרצפה!

בשבוע שעבר אני גאה לספר שהקמנו משהו שאף פעם לא היה, ואני מאמין מכאן ואילך יהיה, ועוד איך!

קמה קבוצת מאסטרמיינד ייחודית- קבוצת הצלחה שיש לי את הזכות ליזום, להנחות ולהוביל- כולם אנשי עסקים ומנהלים בתחום העסקי, יהודים עולים מאתיופיה. 12 חברים נרשמו והבשורה מסתובבת…חברה לענין, עשו דרך ארוכה ומכובדת ועכשיו נותנים ומקבלים בדרך המאסטרמיינד של חשיבה קולקטיבית, העצמה, פתיחות, תמיכה ושילוב מוחות- אני בהחלט גאה ומתרגש להוביל מהלך לאנשים המקסימים האלה מקהילה שקרובה לליבי, שכה סובלת מסטריאוטיפים ואפלייה בארץ ישראל, וראויים להערכה.
חשוב לי לציין ש”הקמנו” ולא “הקמתי”, כי הדבר היפה והמבטיח הזה יכולתי לעשות רק בשיתוף פעולה עם שני אנשים מיוחדים, גם הם ילידי אתיופיה : איתי אשטו, איש תיירות, חינוך, יזם, פרויקטור מהטובים שראיתי בימי, עובד בשקט, בצניעות, במסירות ובמוסריות. וטלי גזהיי, שחברה ביני לבין איתי, בוגרת מנהל עסקים תואר ראשון, בחורה עם הרבה שכל בראש ושאיפות בנשמתה, אותה אימנתי בהתנדבות כשהיתה סטודנטית, שאפשרה לי להתפתח כמאמן באוכלוסיות שטרם לכן יצא לי להכיר ולעבוד בהן. בלי התרומה, האמונה והנחישות של שני החברים האלה, לא היינו במקום שאנו היום…. וחברים, אנחנו רק בתחילתה של דרך!

אני אוהב להפריך סטריאוטיפים, להפוך פרדיגמות על פיהן, לא כתחביב, אלא כדרך של לימוד-עצמי לאורך חיי וכמאמן ומנחה לאחרים המתמודדים עם פריצות הדרך שבחייהן. לגבי יהודים אתיופיים, לצערי, יש הרבה סטריאוטיפים מעליבים, גזענות מתועבת, ומה שבדרך כלל יושב ביו שני הדברים האלה: טונות של בורות, אדישות,היעדר חוויה ראשונית ומעמיקה.

הקהילה הזאת, שנקראה “ביתא ישראל” באתיופיה,ידעה לשמור על זהותה היהודית המיוחדת לאורך מאות רבות של שנים על אף דיכוי ובידוד. כשהגיעו לארץ כמעט כולם הגיעו במטוסים, אבל ה”מטוסים” האלה לקחו אותם בערך 2000 שנה בזמן: חברה, האמינו לי, לאחר נסיעה מרתקת שלי לכפרים שונים של אתיופיה לפני חודשיים בלבד, אני יכול להעיד, הלכו מהמקומות הבסיסים ביותר (מתי קראתם תנ”ך בזמן האחרון?), לישראל המודרנית, הטכנולוגית, המערבית. מבלי להיכנס לשאלה באיזה עידן טוב יותר לחיות (ואני, אישית, לא משוכנע לכאן או לכאן…), המעבר הזה בן רגע הוא לא יכול להיות אלא טראומטי. העדה המקסימה הזאת, ששם ניהלה תרבות וחיי קהילה על יסודות כבוד למבוגרים, למסורת, לקהילה, פה מצאה את עצמה בחוץ בכמעט כל תחום, עם כלים שאולי התאימו לשם אבל לא עמדו בלחץ של פה. אין ספק שתסכול רב חדר עמוק אצל אלפי העולים האלה שמצאו את עצמם חווים אבטלה, עוני, מתחים במשפחה, ניתוק, שונות, חולשה, וגרוע מכל, גזענות מאחיהם היהודים.

כן, המאסטרמיינד העסקי הוא רק טיפה בים, אפילו רק הטיפה בטיפה….אבל היא קמה: מקום שבו החזק מעצים את החזק, מקום שמושך אליו קהילה יוצאי אתיופיה שזכו להגיע למקום של עצמאות עסקית ויזמית, השכלה ותפקידי ניהול, מקום שכולם משלמים את דרכם ולא “נתמכים על ידי הרווחה”, באים ומשקיעים בעצמם וגם אחד בשני.

זה מזכיר לי את הסיפור ההיסטורי של המהגרים היהודים שעזבו את העוני המרוד והאנטישמיות המסוכנת של מזרח אירופה בתחילת המאה ה-20 והגיעו לעוני של שכונת ה Lower East Sideשל ניו יורק. זה היה מקום עמוס מהגרים עניים מרודים, שחוו אפליה, גזענות ואנטישמיות מהאמריקאים הוותיקים (כולל יהודים אחרים שכבר היו שם והתביישו באחיהם מ”שם”….). מהנקודה הנמוכה הזאת, בתוך דור אחד או שניים, רק התחילו לעלות בחברה, לאט, לאט אבל בנחישות, בבניית קשרים חזקים ביניהם, מעגלי כוח ותמיכה שממנו יצאו אחר-כך (ומקביל) לתוך החברה “בחוץ”, שברובה שונה ועשירה ממנה (לפחות, אז). והיום? צאצאי ה Lower East Side, נמנים על המצליחים והידועים ביותר בחברה האמריקאית, לכו ותבדקו אותי, מי שלא מאמין… הכל התחיל בקטן, במעגלים הדדיים, בשימוש נכון ומושכל ביצירת חשיבה חדשה וב”גדול”, ניצול טוב של משאבים, ביצירת הזדמנויות ולקיחת סיכונים מבוקרים ליצור אותן.

אני מסתכל בעיניים, ובגובה- העיניים, באנשי המאסטרמיינד המיוחדים האלה, ואני יודע שהם גם המורים שלי- הדרך שהם עברו ועברו משפחותיהם היא שונה מאד משלי, ויש לי עוד הרבה ללמוד מהם ואני מחכה לזה בכיליון עיניים…ועכשיו, לאחר שצעדנו את הצעד הראשון, נצעד עוד אלפים רבים קדימה….וכפי שנהוג להגיד ולהזכיר בכל המאסטרמיינדים השונים:

“אנשים העוזרים זה לזה להצליח עוזרים לעצמם להצליח יותר!” (נפוליאון היל).

קבוצת מאסטרמיינד מזמינה חברים חדשים

 

הזמנה להצטרפות לקבוצת מאסטרמיינד בהנחייתו של רוני דוניץ

הזמנה להצטרפות לקבוצת מאסטרמיינד בהנחייתו של רוני דוניץ

הזמנה להרצאה של רוני דוניץ - תגיד, מי אלה?

הזמנה להרצאה של רוני דוניץ - תגיד, מי אלה?

שיפור ביטחון העצמי: יש מה לעשות – חלק ג

תחושה של בטחון עצמי ניתנת לרכישה. זה אמנם יכול לקחת זמן אבל זו בהחלט המתנה הגדולה והמשמעותית ביותר שאתם יכולים להעניק לעצמכם. איך זה עובד? על כך ועוד בכתבה הבאה. כתבה שלישית ואחרונה בסדרה.

המסע לשיפור ביטחון העצמי

להלן מקבץ טיפים והצעות מוכחות העשויות לעשות הבדל לכל אדם החפץ להשקיע בביטחונו העצמי בדרך להצלחה. כמובן, חלק מהדברים ידברו אליכם יותר מהאחרים, אבל כדאי לזכור שמאחורי כל טיפ המובא לפניכם מטה ישנן “קבלות” רבות של הצלחה לאנשים רבים.

זהו מסע- התייחסו לזה בהתאם. לא “זבנג וגמרנו” אלא עבודה המצריכה מחויבת, מודעת, מאמץ ואורך רוח. תידרשו לערוך מעט בדק בית, להסתכל אחורה, לקחת אחריות על ההווה, “לצאת מאזור הנוחות” ולמתוח את עצמכם מעבר למקומות שאתם רגילים. מוכנים?  עד כמה אתם מחויבים לזה?

  1. שחזרו ורשמו הישגים בעבר: התבוננו במה שהשגתם  עד כה בחיים\בקריירה\בעסקים. בנו טבלה של 10 דברים המרשימים ביותר עבורכם. הדפיסו ותלו במקום שניתן להתבונן בו ללא מאמץ ודאגו לעשות זאת!
  2. רשמו חוזקות: קחו דף ורשמו ללא הגבלה את כל התכונות\יכולות שיש לכם (והם רבים!)- ואז סכמו עם עצמכם על “10 המובילות”. שימו גם את הדף הזה במקום נגיש, כמו ב #1.
  3. רשמו את הערכים: אלו דברים חשובים לכם בחיים אשר הייתם מגדירים כ”ערך”? רשמו גם מהם 5-10 בטבלה, כנ”ל.
  4. רשמו את האהבות: מה מרגש אתכם? אילו דברים אתם עושים בלי התנגדות כלל, “כשהכל זורם”, ורשמו גם אותם.
  5. מיפוי המצב: לאחר שסיימתם את השלבים הראשונים מעלה, הגעתם לשלב שבו חייבים לערוך מיפוי של המצב ספציפי שלגביו  חשוב לשפר את ביטחון העצמי:
  • קחו עמוד וחלקו אותו לשתי עמודות ורשימה אחת לכל עמודה: נקודות רלוונטיות שבהם יש לכם ביטחון עצמי גבוה בעמודה אחת,  ונקודות שבהן אתם חשים ביטחון עצמי נמוך, בעמודה השנייה.
  • קחו את אותן הנקודות ברשימת “ביטחון עצמי נמוך” ושאלו את עצמכם: ” עד כמה הן חשובות לי על מנת להצליח במשימה?”. התעלמו מכל נקודה שהגדרתם פחות מ”חשובה” ולכל נקודה שהיא חשובה אך יש שם ביטחון עצמי נמוך, שאלו את עצמכם: “מה אני צריך בכדי לשפר אותה? האם אני צריך לשפר מיומנות? לקבל עזרה? לקבל ידע? לשתף פעולה? ובכך התחלתם לערוך תכנית ממוקדת מטרות לביצוע.
  • תכנית מטרות ויעדים: כעת אתם מוכנים לבנות תכנית פעולה שתתבסס על כל מה שזיהתם, בחרתם, רשמתם והפנמתם מעלה. טיפ חשוב: בהתחלה תבנו משימות קצרות דרך מאוד. אתם זקוקים לחוש הצלחה על מנת לייצר הצלחה נוספת ואין תחושת הצלחה טובה מזו שסימנת מטרה והגעתם אליה בהצלחה!
  • חייבים לרתום את הביטחון העצמי שלכם על מנת לייצר ביטחון עצמי נוסף. אל תשכחו לתת לעצמכם טפיחה על השכם בכל הצלחה שתחוו, קטנה ככל שתהיה. אתם בונים “תשתית” לעצמכם וכל מחשבה ופעולה היא חשובה. זכרו: חיובי, צעדים קטנים “בוני אמון”, לאט, עוד פעם חיובי.

    1. ניהול עצמי בתהליך = ניהול ה”שדונים. כולנו מכירים את המחשבות האלה הטורדות את נשמותינו והתוקעות את שאיפתנו. אלה הם  ה”שדונים” שלנו.  כן, חברים, בנושא של הדיאלוג הפנימי השלילי, יש לכולנו מלחמת התשה, 24 שעות, 7 ימים בשבוע. להלן מספר טיפים וכלים לשיפור הדיאלוג עם ה”שדונים”:

     קבלו את הטעויות שלכם כדבר טבעי! כולנו כבר מכירים את האמרה “אין טעויות, יש רק שיעורים ולמידה”.האתגר הוא לחזור ולהזכיר לעצמנו כך בכל טעות עושים..וללא ספק נעשה טעויות!….עד שגישת “הגדרה מחדש” תחלחל לעומק (לא פשוט, אני יודע… אך אין כל כך ברירה פה).

    • דיבור עצמי חיובי.המציאו משפטים חיוביים ומתאימים למצב שבו אתם שואפים לשפר ביטחון עצמי, וחזרו עליהם מספר דקות כל בוקר, צהריים, ערב. המשפטים יתאימו למצבכם, לדוגמא: “מגיע לי לקבל שכר גבוה עבור שרותי”, “אני בעל יכולת גבוהה לבצע את כל מה שאני מצפה לעצמי לבצע”, וכיו”ב. מחקרים בעולם הספורט, למשל, מראים ששחקנים העידו על דיבור עצמי חיובי כטכניקה אפקטיבית עבורם בשיפור הביטחון העצמי בתחרויות. תת-הכרתנו היא פעילה מסביב לשעון אז מוטב ש”נאכיל” אותה בחומרים הנכונים לנו.
    • דמיון מודרך. דמיון מודרך הוא טכניקה ידועה להשפיע על מידת ביטחון העצמי כאשר המוח “רואה” את ההצלחה ומשדר אותה פנימה. תרגול יומי תורם למאמץ.
    • מדיטציה. מדיטציה קבועה ממקדת את האדם ב”כאן ועכשיו”. היא אינה מסלול של “שינוי מחשבות” אלא של “קבלת המחשבות ללא התנגדות”. מדיטציה מלמדת אותנו שאנו לא רק המחשבות שלנו אלא משהו עמוק ויציב הרבה יותר. כתוצאה היא מחזקת את האדם וביטחונו בעצמו.
    • מוזיקה. כולנו מודעים שמוזיקה משפיעה על מצב רוחנו, אבל היא יכולה לתרום הרבה יותר מזה במתן השראה, מוטיבציה ודחיפה לביטחון העצמי (חשבתם פעם למה כל שיעור התעמלות/ספיניג/איירוביקס, מלווה במוזיקה?)
    • חפשו את קרבתם של אנשים חיוביים ומצליחים. חברים, התרחקו ככל שניתן מאנשים שמרבים למלא את חלל האויר בביקורת כלפי עצמם וכל סביבתם. זה מדבק! כל המוזיקה והמדיטציה בעולם לא יעזרו לנו אם נבלה יותר מדי שעות בקרב “סוחטי האופטימיות”.
    • עשו מעקב בטבלה אחרי ה”סיכונים שלקחתי”.ככל שתעלו את זאת על הכתב ותעקבו אחרי הפעילות ייתכן וגם “חרדת הסיכון” תרד ו”אזור הנוחות” יוגדר מחדש.
    • נתינה.כמה אתם מוצאים את עצמכם נותנים\מעניקים לאחרים מבלי שתצפו לתמורה מהאחר? בדקו והרחיבו… מדהים עד כמה הנתינה לאחר פועלת להרחיב לנו את ביטחון העצמי!
    • תמיכה- אל תחיו בלעדיה. כבני-אדם כולנו זקוקים לתמיכה. ובתור אנשים החפצים לבצע שיפור בביטחון העצמי אלמנט התמיכה הוא קריטי להצלחה. מדובר באותה מסגרת של אדם אחד או יותר (קבוצה, חבר, בן- משפחה), שתפקידו לשקף לנו מה נראה כלפי חוץ, להזכיר לנו מהן מטרותינו ולעודד כאשר רוחנו נופלת. תמיכה מקצועית ממאמן הינה תמיד רצויה ומומלצת , אך אם התקציב או המצב לא מאפשרים ניתן למצוא תחליפים סבירים אחרים, בתנאי ש”יהיו שם בשבילנו” בצורה עקבית ולאורך זמן.

    לסיום, מה שקבלנו מהורינו כבר קבלנו והוא איתנו. מה שנעשה עבור עצמנו על מנת לשמור על הביטחון שבתוכנו, זה כבר משהו אחר והוא מחכה לנו. יש תשואה גדולה על ההשקעה…

    “One important key to success is self-confidence. An important key to self-confidence is preparation”  Arthur Ashe, American tennis champion and social activist

הסיפור ושיפור האפקטיביות בניהול העסקי

לפני כ 9 שנים כשהתוודעתי לראשונה בדרך ישירה לנושא של business storytelling תהיתי לעצמי: מה עוד טרנד, עוד מניפולציה שמישהו ירוויח כסף? סיפורים?
הרי סיפורים בשבילי היה קשור לכיפה אדומה, three little piggies, משהו לקרוא לילדים במיטה לפני השינה…
איזה קשר יכול היות בין זה לעולם העסקי- לעולם של מיקוד במטרה, יעדים, כספים ואסטרגיות גלובליות, מה הקשקוש הזה בכלל?
אז חברים, טעיתי, אבל לא רק אני טועה פה אלא רוב האנשים שנתקלים לראשונה בנושא מגיבים באותה צורה.
אבל, למעשה Business or organizational storytelling, כפי שהתחום החדש נקרא, נמצא בהתפתחות מרשימה כבר יותר מעשור כערוץ מבטיח ואפקטיבי כחלק מתכניות של פיתוח מנהלים בעידן שלנו.
הוא רחוק מאוד מהדימוי החביב- אבל לכאורה לא כל-כך רלוונטי – של “היו היה פעם מלך….” וכדומה, אלא גישה מוכחת לשיפור מיומנויות מנהיגות וניהול, תקשורת אפקטיבית בשווק ומכירות וכלי מהותי בתהליך של יצירת חזון ושינוי ארגוני ממוקד- תוצאות .אז מה בדיוק המשמעות של המונח business storytelling ?
בעסקים המונח הוא סוג של מטריה רחבה שמתחתיה ישנם סוגים שונים של דרכי נרטיב שונות שכולל כל דבר שמספרים עליו שקרה לך, קרה למי שאתה מכיר, כולל לקוחות, עובדים, מצבים, אתגרים, בעיות, פתרונות וכיו”ב.
Business storytelling יכול לכלול אנקדוטות קצרות, סיפורי לקוח ומשקיעים, מטפורות, ציטוטים, משלים כאשר בעולם העסקי חשוב שהסיפור יהיה קודם כל אמין, מוטה-מטרה (purposeful), ורצוי שיהיה גם קצר כי בעולם הזה של ימנו אין סבלנות לסיפורים הארוכים של פעם.אבל למה? למה הסיפור כל- כך מעניין? יש כמה סיבות מרכזיות:1. זה מתחיל עם הדבר הזה שיש לנו בין הכתפיים – המוח.
מחקרים בשנים האחרונות בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מצביעים על כך שהמוח האנושי בנוי הרבה יותר טוב לקלוט סיפור מלהבין לוגיקה (שגם זה חשוב לנו).
המוח מתרגם מידע שהוא קולט לתמונות, למפות והסיפור מהווה דרך לחבר בין אירועים ומידע וליצור חיבורים משמעותיים.
מידע לא מחובר במוח הוא כמו דפים שאינם מקושרים באינטרנט, אין להם משמעות. הסיפור עושה עבודה של חיבור בין גורמים ותוצאות והוא גם דרך מעולה לחלץ ולשחזר את המידע.
כנראה מליוני שנה של ישיבת השבט סביב מדורה או סיפורים שנמסרו בע”פ מזקני העדה לצאצאים עשה משהו, מי יודע….
2. הסיפור נוגע בך רגשית.
הוא נקלט בצד השמאלי של המוח, הצד האינטואטיבי- ובכך דרך סיפור יוצרים קשר רגשי ובקשר הזה קורה הרבה: שם נוצר התחושה של אמון, trust, בין היתר, סוג של קשר שיותר יותר קשה לשמור עליו בעולם הגלובלי והדיגיטלי שלנו.
כבר קראו לסיפור כהדרך הקצרה ביותר בין שני אנשים.
מרק גובר, דמות ידועה בתחום ומנכ”ל לשעבר של חברת “Sony- USA”, קורא לסיפור העסקי סוג של emotional transportation, והגה את מה שהוא מכנה state of the heart technology.
לצד האמון שנבנה יש גם את הקניות והחלטות שאנשים מקבלים כאשר הרגש מהווה גורם מכריע, ביודעין אן לא יודעין, בהיותנו בני אדם.
יש הרבה כסף שנמצא מאחורי הסיפור….
3. הסיפור דביק –”sticky”.
הוא נשאר בזיכרון, גם זמן רב אחרי שאף אחד לא זוכר אף נתון בשקף מספר 4 החשוב במצגת הקריטית, ההוא עם כל הנתונים והניתוחים למיניהם.
לפי המחקרים שנעשו בתחום, אנו זוכרים סיפורים פי 22 יותר מנתונים לא קשורים שנאמרים לנו- מדהים!! אולי הסיפור והעובדות הם כמו סוס ועגלה- מי הסוס ומי העגלה? אולי לא חשוב ממש אבל טוב שיהיו ביחד.
4. סיפור הוא pull strategy ולא push strategy: הוא אינו מבוסס פולמוס וויכוח ראש בראש אלא דרך עדינה ועקיפה יותר שרותמת את השומע ומזמינה אותו לקחת חלק בשיחה במקום להגיד לו מה לעשות.
סיפורים אוהבים שאלות חזקות ועמוקות הגורמות לך לחשוב קצת יותר עם עצמך ולחפש את המשמעות מאחורי המילים, דבר שיכול מאוד להשפיע על דרך קבלת ההחלטות שלך, ניהול העצמי ובעצם ביצוע כל שינוי בחיים, בעסק או בקריירה, בין היתר.
וכפי שאמר Allan Kay, מנהל בכיר בעבר ב HP, גם ב Disney , Walt אדם שנחשב האבא והמייסד של שהתחום object-oriented programming:“Scratch the surface in a typical boardroom and we’re all just cavemen with briefcases, hungry for a wise person to tell us stories.” — Alan Kay